גיל 26-עוזבת את אוסטרליה- מדינה שהייתה לי בית חמש שנים, חבר ועבודה טובה.
למה? כי משהו בתוכי מספר לי שאני לא בנתיב הנשמה שלי, ואת זה אני כבר לא יכולה להסביר, רק לדעת בידיעה פנימית אמיתית ועמוקה.
לפני החזרה שלי לארץ מאוסטרליה החלטתי לטייל במרכז אמריקה. עוד לא היה ברור לי מה הנשמה שלי מבקשת, וביקשתי לי מקום ניטרלי לחשוב בו. חייתי אז בקצב מטורף- ממדינה למדינה, ממטרה למטרה, כל הזמן אל עבר היעד הבא. לא נחתי בכלל, ובטח ששכחתי לנשום.
לנשום- כ"כ בסיסי, וכ"כ לא מובן מאליו. כמובן שאנחנו תמיד נושמים באופן אוטומטי- אחרת לא היינו חיים, אבל האם זו נשימה איכותית, עמוקה ופעילה? כמה הגוף שלנו חכם- שכחתי לנשום כמה שנים טובות, עד שהגוף שלי קרס ומצאתי את עצמי מאושפזת בגוואטמלה עם דלקת ריאות, שם עברתי את המשבר הבריאותי הגדול בחיי, שהוביל אותי לחקור את הקשר בין המצב הנפשי שעברתי לבין מה שקורה לי בגוף.
עם זאת, עדיין לא נשמתי. חשבתי על המדינה הבאה והיעד הבא, ובעיקר פחדתי. פחדתי לעצור, לנשום, ולראות מה הלאה. בזמן האשפוז, בין כדור אחד לשני שעמעמו את הכאב, היה לי קול שמספר לי שכל זה קורה לטובתי, שבהמשך אני אבין איך ולמה. הקול הזה הולך איתי עד היום, רק שהיום אני כבר מבינה.
אז קבלתי דלקת גרון, ואז עוד אחת ועוד אחת. כמה שבועות של סבל עד שנכנעתי למסר של הגוף והחלטתי לחזור לארץ, לנוח, ולהתחבר לגוף שלי שצורח לי משהו ואין לי מושג מה, כי לא בדיוק ידעתי אז מה זה לעצור ולהקשיב לו- ככה זה כשאני רגילה להיות בהילוך 5.
בארץ חיפשתי טיפול הוליסטי. ידעתי כבר שאני מחפשת חיבור לכל הרבדים, וכך הכרתי את המטפלת שהיוותה אבן דרך חשובה מאד למקום בו אני נמצאת היום בעזרת המטפלת ההיא יכולתי לחוות חיבור לעולם הרגשות, לעבור עיבוד של הפרידה מאוסטרליה, ולחזור לקשר עם הילדה הפנימית שבי שהייתה צריכה שארפא אותה מחוויות רגשיות קשות. כל אלו באורח פלא הובילו לריפוי מוחלט של גופי.
בעקבות מה שעברתי כל האסימונים התחילו ליפול, וכל החלקים התחברו לתמונה בהירה. הכל היה מאד ברור ומובן פתאום- כל הדרך הזאת הובילה אותי להיות מטפלת גופנפש, ולעזור לאחרים לחוות ריפוי עמוק כמו שאני עברתי, ברובד הפיזי והרגשי כאחד.
ברובד הרוחני נחזור אחורה לשנות ה20 של חיי, שם התחיל הרומן שלי עם העולם הרוחני (לפחות בגלגול הזה).
בגיל 21 גיליתי את עולם המכירות, אבל יותר מזה- דווקא שם, באופן שמפליא אנשים רבים, גיליתי את עולם הרוח. תמיד שאלו אותי איך זה מסתדר??
בשבילי התשובה דווקא ברורה, ואף פעם לא ראיתי שום סתירה בין השניים, להפך. מאד מסתדר לי שחומר זו אנרגיה דחוסה, שאפשר לברוא יש מאין. מאד מסתדרים לי חוק המשיכה וחוק המגנוט- שתנועה בעולם הרוח יוצרת תנועה בעולם החומר. כנראה למדתי לעבוד עם החוקים האלה עוד בחיים אחרים, כי הידע כבר היה קיים לפני שלמדתי על כך. כשלמדתי הרגשתי שאני נזכרת במה שאני כבר יודעת.
למדתי לעשות מדיטציות ולברוא את המציאות שלי. הרגשתי מדהים. הייתי כמו ילדה שמגלה שהיא חיה במטריקס. חייתי כמה שנים בהוכחות יומיומיות שהכל פה אשליה, שאני יכולה ליצור ולברוא אנרגיה שמגולמת בחומר. המדיטציות חיברו אותי לרקיעים גבוהים יותר. זו לא הייתה התנסות- זה הפך להיות עבורי דרך חיים. קמה בבוקר, מתכווננת- מורידה את הרוח לחומר בשפה שלי ויוצאת לשחק. כן היו לי אמונות לנקות. באמונה שלי הכל אפשרי- אנחנו כלי-השאלה כמה הכלי שלנו יכול להכיל? רק אנחנו יכולים למנוע מעצמנו להיות כל מה שאנחנו רוצים. כדי שהשפע ייפתח חשוב לעבור דרך כאבי הליבה של חיינו ולרפא אותם, רק אז הכלי שלנו מתנקה ומוכן להכיל עוד ועוד מאור הבורא שמחכה להכנס.
ככה מצאתי את עצמי לומדת פסיכותרפיה טרנספרסונלית ברידמן- בניסיון לנקות את הכלי שלי, לעבור דרך הכאבים העמוקים שלי ולרפא אותם, כדי לפתוח את עצמי לעוד ועוד שפע.
היום אני עם קליניקות מצליחות משלי במרכז תל אביב ובחריש. כבר שנים לפני ראיתי את זה קורה, או זימנתי, או יצרתי את המציאות הזאת בעצמי, כי התמקדתי בחזון וידעתי- תמיד ידעתי, שמתוך נסיון החיים שלי אני רוצה להעביר את המתנות שלי הלאה לכל נשמה שחתמה איתי מראש שאעזור לה בגלגול הזה. אני מלאה הכרת תודה על המציאות הזאת שיצרתי, ועל האפשרות שלי להעניק מניסיון החיים שלי, בעזרת הכלים המגוונים שרכשתי, כדי לתמוך בנשמות אחרות במסע החיים והריפוי שלהן.
